בדיקת חדירות (Penetration Test, ובקיצור Pentest) היא סימולציה מבוקרת של תקיפה אמיתית על המערכות של העסק. בודק אבטחה מנסה לפרוץ, באישור כתוב ובתיאום מראש, ומתעד כל חולשה שהצליח לנצל. המטרה היא לגלות את הפרצות לפני שתוקף אמיתי יגלה אותן, ולקבל רשימה מסודרת של מה לתקן ובאיזה סדר.
המדריך הזה כתוב לבעלי עסקים ולמנהלי IT שרוצים להבין מה בדיוק קונים כשמזמינים בדיקת חדירות: במה היא שונה מסריקה אוטומטית, אילו סוגים קיימים, איך נראה התהליך, מה כלול בדוח ומה כדאי לעשות לפני ואחרי. הוא אינו מחליף סקר סיכונים מלא או ייעוץ משפטי.
מהן בדיקות חדירות ומה הן לא
בדיקת חדירות היא תקיפה מבוקרת על מערכות העסק, שמבצע איש אבטחה מקצועי ובאישור בכתב. הבודק פועל כמו תוקף: הוא אוסף מידע על העסק, מחפש חולשות ברשת, בשרתים, באתר ובחשבונות המשתמשים, ומנסה לנצל אותן כדי לראות כמה רחוק אפשר להגיע. מה שמבדיל בדיקה כזו מכל כלי אחר הוא ההוכחה המעשית: לא רק "קיימת חולשה תיאורטית", אלא "דרך החולשה הזו הגענו לתיקיית הנהלת החשבונות".
חשוב להבין גם מה בדיקת חדירות אינה. היא אינה תוכנת אנטי וירוס, אינה מגינה על העסק בזמן אמת ואינה מחליפה גיבוי או ניטור שוטף. זו בדיקה נקודתית שמצלמת את מצב האבטחה ברגע מסוים. העסק משתנה כל הזמן, מתווספים מחשבים, משתמשים ושירותי ענן, ולכן הממצאים תקפים לתקופה מוגבלת ויש לחזור על הבדיקה מדי פעם.
עוד נקודה בסיסית: בדיקה חייבת להיות מוסכמת מראש. חדירה למערכת מחשב ללא הרשאה אסורה לפי חוק המחשבים, ולכן כל בדיקה נפתחת במסמך שמגדיר מה מותר לבדוק, מאילו כתובות, באילו שעות ומי איש הקשר אצלכם אם משהו משתבש.
בדיקת חדירות מול סריקת פגיעויות
שני המושגים מתערבבים לעתים קרובות, אבל מדובר בשני כלים שונים שמשלימים זה את זה.
סריקת פגיעויות היא תהליך אוטומטי. כלי תוכנה עובר על כתובות, שרתים ותחנות עבודה, משווה את הגרסאות שהוא מוצא למאגר חולשות ידועות ומפיק רשימה. היא מהירה, זולה יחסית וניתנת להרצה באופן קבוע, אבל היא מייצרת גם התראות שווא ואינה מבינה הקשר עסקי. היא לא תדע, למשל, שחולשה קטנה בשרת אחד מאפשרת לעבור משם אל מערכת הכספים.
בדיקת חדירות כוללת עבודה ידנית של בודק שמחבר בין ממצאים, מנסה לשרשר חולשות קטנות לפריצה משמעותית ומוודא שכל ממצא אמיתי. לכן היא עמוקה יותר ויקרה יותר, ומתאימה למועד שבו רוצים לדעת מה באמת אפשר לעשות לעסק.
סריקה: אוטומטית, רחבה, תדירה, מניבה רשימת חולשות ידועות.
בפועל: עסקים רבים משלבים את השתיים: סריקה שוטפת, ובדיקת חדירות אחת בשנה או אחרי שינוי משמעותי.
סוגי בדיקות חדירות
כשמבקשים הצעה לבדיקה, השאלה הראשונה היא מה בדיוק בודקים. יש כמה צירי חלוקה.
לפי נקודת המוצא: חיצונית או פנימית
בדיקה חיצונית מדמה תוקף מהאינטרנט, שרואה רק את מה שהעסק חושף החוצה: האתר, שרת הדואר, גישה מרחוק, VPN וחומת האש. בדיקה פנימית מדמה תוקף שכבר נמצא ברשת, למשל עובד, אורח או מחשב שנדבק. היא בודקת כמה קל לנוע בין מחשבים, להגיע לשרת הקבצים או להשיג הרשאות ניהול.
לפי כמות המידע שהבודק מקבל
קופסה שחורה (Black Box): הבודק מתחיל בלי שום מידע, כמו תוקף חיצוני.
קופסה אפורה (Gray Box): הבודק מקבל חשבון משתמש רגיל, ובודק מה אפשר להשיג מתוכו.
קופסה לבנה (White Box): הבודק מקבל תיעוד, הגדרות ולעתים קוד, והבדיקה הולכת לעומק.
לפי היעד
אפשר לבדוק רשת ושרתים, אתר או אפליקציית ווב (לרוב לפי מתודולוגיית OWASP), רשת אלחוטית, סביבת ענן, ועד הנדסה חברתית: מיילי פישינג מבוקרים שבודקים אם עובדים ילחצו על קישור. לעסק קטן בדרך כלל מתאים להתחיל בבדיקה חיצונית ופנימית של הרשת והשרתים, ולהוסיף אתר או אפליקציה אם הם חלק מרכזי מהפעילות.
איך נראה תהליך הבדיקה, שלב אחר שלב
בדיקה מסודרת מתנהלת בשלבים קבועים, ושווה לוודא שהספק שלכם עובד כך.
הגדרת מטרות והיקף: אילו מערכות נכללות, אילו אסורות לבדיקה, ומה נחשב הצלחה.
אישור בכתב וחלונות זמן: מסמך חתום, כתובות מוגדרות, איש קשר זמין ושעות מומלצות לבדיקה.
איסוף מידע: מיפוי מה העסק חושף: כתובות, שירותים, גרסאות ופרטים פומביים.
איתור חולשות: שילוב של כלים אוטומטיים ובדיקה ידנית.
ניצול מבוקר: ניסיון להוכיח שהחולשה אמיתית ולראות לאן היא מובילה, בלי לפגוע בפעילות.
דוח והצגת ממצאים: סיכום כתוב ושיחה שבה עוברים על הממצאים ועל סדר התיקון.
בדיקה חוזרת: אחרי התיקונים, מוודאים שהחולשות באמת נסגרו.
הבודק אמור לעצור ולדווח מיד אם הוא מוצא ממצא חמור מאוד באמצע הבדיקה, ולא לחכות לדוח הסופי.
מה מקבלים בסוף: הדוח
הדוח הוא התוצר המרכזי, ואיכותו קובעת אם הבדיקה תניב שינוי אמיתי. דוח טוב כולל שני חלקים. הראשון הוא תקציר להנהלה בשפה עסקית, שמסביר מה נמצא, מה רמת הסיכון ומה ההמלצה. השני הוא פירוט טכני לצוות ה-IT, עם כל ממצא, אופן השחזור שלו, דירוג חומרה והמלצת תיקון מדויקת.
חפשו בדוח כמה דברים: דירוג ברור של חומרה (נמוך, בינוני, גבוה, קריטי), הוכחה לכל ממצא ולא רק שם של חולשה, סדר עדיפויות לתיקון וציון של מה כבר נמצא תקין. דוח של מאה עמודים שמורכב בעיקר מפלט של כלי אוטומטי הוא סימן אזהרה.
מומלץ גם להבהיר מראש שהדוח סודי: הוא מכיל מפה של נקודות התורפה של העסק, ולכן הוא שייך רק לכם ואסור שיופץ.
מתי כדאי לבצע בדיקת חדירות ובאיזו תדירות
אין נוסחה אחת, אבל יש כמה נקודות זמן שבהן הבדיקה משתלמת במיוחד:
לפני עלייה לאוויר של אתר, מערכת או שירות חדש שחשוף לאינטרנט.
אחרי שינוי גדול בתשתית: מעבר לענן, החלפת חומת אש, פתיחת סניף או הטמעת גישה מרחוק.
כשלקוח גדול, חברת ביטוח או רגולטור מבקשים אישור על רמת האבטחה.
אחרי אירוע אבטחה או חשד לאירוע, כדי לוודא שהדלת שנפרצה אכן נסגרה.
כבדיקה שנתית קבועה, כחלק מהתחזוקה של אבטחת המידע.
ברוב העסקים בדיקה אחת בשנה, לצד סריקות שוטפות, היא נקודת פתיחה סבירה. עסקים שמחזיקים מידע רגיש במיוחד, כמו מידע רפואי או פיננסי, יכולים להזדקק לתדירות גבוהה יותר.
מה משפיע על היקף הבדיקה ועל העלות
העלות משתנה מאוד בין עסק לעסק, ולכן ספק רציני לא יתן מחיר בלי להכיר את הסביבה. אלה הגורמים שקובעים את ההצעה:
מספר הכתובות והשרתים: ככל שיש יותר מערכות חשופות, הבדיקה ארוכה יותר.
סוג הבדיקה: חיצונית בלבד, פנימית, או שתיהן; אתר ואפליקציה דורשים עבודה נפרדת.
עומק הבדיקה: קופסה שחורה, אפורה או לבנה.
מורכבות הסביבה: שילוב של שרתים מקומיים, ענן וסניפים מגדיל את ההיקף.
בדיקה חוזרת ותמיכה בתיקונים: האם הן כלולות בהצעה או נתמחרות בנפרד.
הדרך הנכונה להשוות הצעות היא לבקש מכל ספק לפרט מה כלול, כמה ימי עבודה מוקצים ומה מקבלים בסוף. הצעה זולה במיוחד לעתים מסתכמת בסריקה אוטומטית שהוגדרה כבדיקת חדירות.
מה בדרך כלל מתגלה בעסק טיפוסי
גם בעסקים מסודרים מתגלים בדרך כלל אותם סוגי ליקויים. ההיכרות איתם עוזרת להבין מה בדיוק הבודק מחפש, ומאפשרת לטפל בחלק מהם עוד לפני הבדיקה:
סיסמאות חלשות או משותפות וחשבונות ללא אימות דו-שלבי, בעיקר בדואר ובגישה מרחוק.
מערכות שלא עודכנו: שרתים, נתבים ותוכנות שנשארו עם גרסה ישנה שיש לה חולשות ידועות.
שירותים חשופים לאינטרנט שלא צריך לחשוף, כמו שולחן עבודה מרוחק שפתוח לכולם.
הרשאות רחבות מדי: משתמשים רגילים עם הרשאות ניהול, או תיקיות משותפות שכולם רואים.
רשת שטוחה: מצלמות, מדפסות, אורחים ושרתים באותה רשת, כך שפריצה אחת פותחת הכול.
גיבויים נגישים לתוקף: גיבוי שמחובר לרשת ויכול להצטפן יחד עם שאר המערכות בתקיפת כופר.
חלק גדול מהממצאים האלה אינו דורש טכנולוגיה יקרה אלא סדר: עדכונים, ניהול הרשאות והפרדת רשתות. לכן הבדיקה משתלמת גם כשמוצאים בה "רק" בעיות בסיסיות.
בדיקות חדירות, ביטוח סייבר ורגולציה
יותר ויותר עסקים נשאלים על אבטחת מידע: לקוחות ארגוניים שרוצים לוודא שהספק שלהם מוגן, חברות ביטוח שמבקשות פרטים על ההגנות בעסק, וגופים שמחויבים להוכיח שהם פועלים באחריות. בדיקת חדירות עם דוח מסודר היא אחת הדרכים להראות שהעסק בודק את עצמו ומתקן.
חשוב לא להניח הנחות. אם דרישה כזו הופיעה בחוזה, בפוליסה או בהנחיה רגולטורית, יש לקרוא מה בדיוק נדרש: האם זו בדיקה חיצונית או פנימית, באיזו תדירות ומי רשאי לבצע אותה. לשאלות משפטיות מחייבות, כמו הדרישות מכוח תיקון 13 להגנת הפרטיות, כדאי להיוועץ בעורך דין.
היקף צר מדי: בדיקה של האתר בלבד, בזמן שהסיכון האמיתי נמצא ברשת הפנימית.
לא לעדכן את הצוות: אם מערכות הניטור יחסמו את הבודק בלי ידיעה מראש, הבדיקה תתעכב או תסתיים בלי ערך.
לקבל דוח ולא לתקן: הדוח שימושי רק אם יש אחראי, סדר עדיפויות ותאריך יעד לכל ממצא.
לא לבצע בדיקה חוזרת: בלי אימות, אין ודאות שהתיקון עבד.
לבחור ספק לפי המחיר בלבד: כדאי לבדוק ניסיון, דוגמה לדוח ואופן העבודה.
איך מתכוננים לבדיקה
הכנה טובה חוסכת זמן ומשפרת את התוצאה. לפני הבדיקה כדאי לעבור על כמה נקודות:
לרכז רשימת מערכות, כתובות ושרתים, כולל שירותי ענן שהעסק משתמש בהם.
לוודא שיש גיבוי תקין ונבדק לפני הבדיקה, למקרה של תקלה בלתי צפויה.
להגדיר איש קשר זמין מטעם העסק במהלך הבדיקה, ואת הפרטים שלו לבודק.
לבדוק מול ספקי שירות, למשל חברת אחסון או ענן, אם יש להם נוהל לאישור בדיקות.
להחליט מראש מי יקבל את הדוח ומי אחראי על התיקונים.
שאלות נפוצות
האם בדיקת חדירות עלולה לפגוע בפעילות העסק?
בדיקה מקצועית מתוכננת כך שהסיכון לפגיעה יהיה מינימלי: מגדירים חלונות זמן, נמנעים מפעולות מסוכנות על מערכות קריטיות ומתאמים איש קשר. לכן חשוב גם לגבות לפני הבדיקה.
כמה זמן נמשכת בדיקה?
תלוי בהיקף. בדיקה של רשת קטנה יכולה להימשך ימים בודדים, ובדיקה של סביבה מורכבת או אפליקציה נמשכת שבועות. את משך הזמן ההערכה צריכה לפרט מראש.
האם עסק קטן צריך בדיקת חדירות?
תוקפים אינם בוחרים לפי גודל העסק. מתקפות רבות אוטומטיות וסורקות כתובות באופן המוני, ולכן גם עסק קטן חשוף. ההיקף יהיה קטן יותר, אך הערך של לדעת איפה העסק עומד נשאר.
מי צריך לבצע את הבדיקה?
מומלץ שהבדיקה תתבצע על ידי גורם בלתי תלוי ולא על ידי מי שמתחזק את המערכות, כדי שתהיה עין חיצונית. חשוב לוודא ניסיון, דוגמת דוח והסכם סודיות.
מה עושים עם הממצאים?
ממיינים לפי חומרה ומתקנים קודם את הקריטיים והגבוהים. אחרי התיקון מבצעים בדיקה חוזרת, ומתעדים מה טופל ומה נדחה, כדי לעקוב לאורך זמן.
איך סיסמארטר יכולה לעזור
אנחנו מלווים עסקים בכל שלבי האבטחה: מיפוי הסביבה, הקשחת הגנות, חומת אש, הגנה על תחנות קצה, גיבוי ותיקון הממצאים אחרי הבדיקה. את פרטי השירות אפשר לראות בעמוד בדיקות חדירה. אם אתם רוצים להבין איזה סוג בדיקה מתאים לעסק שלכם, השאירו פרטים ונחזור אליכם.
אתר זה משתמש בקובצי Cookie הכרחיים לצורך תפעולו התקין.
בהסכמתך, נשתמש גם בקובצי Cookie לצורכי סטטיסטיקה, שיפור חוויית השימוש ושיווק.
למידע נוסף, עיינו במדיניות הפרטיות שלנו